ביאור:בראשית לא לא
בראשית לא לא: "וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן כִּי יָרֵאתִי כִּי אָמַרְתִּי פֶּן תִּגְזֹל אֶת בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לא לא.
פֶּן תִּגְזֹל אֶת בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי
[עריכה]פֶּן תִּגְזֹל
[עריכה]ראו: ביאור:גזל = לקח בגלוי.
הגזלן לוקח בגלוי ובכוח, אפשרי שהוא לוקח בשבועה על פי טענה שיש בה ספק, ולכן עונשו נמוך מעונשו של גנב או שודד, ואם הוא לקח שלא בצדק, הוא רק צריך להחזיר את הרכוש שהוא לקח ועוד חמישית. כל אדם רשאי לרדוף אחרי גנב ולהציל את רכושו.
המילה 'גזל' בחוק העברי הקדום נידונה: "וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם, וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק, אוֹ אֶת הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ אוֹ אֶת הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָא" (ויקרא ה כג) "אוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִשָּׁבַע עָלָיו, לַשֶּׁקֶר ...” (ויקרא ה כד).
גזלה זה בקבוצה של: עושק, פקדון, מציאות והלנת שכר אבל לא שדידה או גנבה. בחוקי חמורבי ישנם מקרים רבים בהם האיש נשבע בנושאי אבדות, הפסדים, לקיחות, מעילות וכדומה: 249 ,240 ,103 ,23 ,20 . ומספר - 4 אם האיש שיקר בכספים, הוא יוענש בסכום שהוא קיבל, ובנוסף, יחזיר את מה שהוא לקח.
יעקב העניק כבוד ללבן כאשר הוא הצהיר שלבן הוא רק גזלן ולא גנב.
יעקב חשש ללכת למשפט עם לבן, אם בגלל שהיה צדק בדברי לבן או בגלל עוצמתו של לבן השופטים יטו את המשפט לטובתו, ולכן הוא ברח. השימוש במילה "תִּגְזֹל" ולא 'תגנוב' מעידה שיעקב מודה שיש אמיתות מה בדברי לבן.
בהרבה עמים קיימים חוקים המגבילים את זכות האב להעביר את משפחתו למקום רחוק ומסוכן ובדרך מסוכנת. ייתכן שיעקב היה חייב לתת אפשרות ללבן לשאול את בנותיו, כשם שלבן עשה עם רבקה אמו: "ויִַּקְרְאו לְּרִבְקָה ויַֹּאמְרו אֵּלֶיהָ, הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶהּ; ותַֹּאמֶר, אֵלֵךְ" (ביאור:בראשית כד נח), והדגש הוא על הליכה ולא רק על נשואין.
אֶת בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי
[עריכה]יעקב לא מזכיר את ילדיו כדי לא להכניס רעיונות ללבן לקחת לו את הילדים והפילגשים בנוסף לנשים. או שיעקב לא היה צריך לבקש רשות לקחת את הילדים שלו, והשבתם לחרן על ידי לבן, לא תהיה גזלה אלא חטיפה ושוד ללא בסיס חוקי.
כשלונה של טענתו של לבן
[עריכה]לבן ראה שבנותיו לא באו אליו, לא נישקו והודו למצילם. לבן ראה שבנותיו לא מנצלות את נכחותו במחנה לבקש עזרה והגנה מיעקב. לבן חיפש הזדמנות להיות עם בנותיו ביחידות כדי לתת להם הזדמנות לבקש עזרה.
יָרֵאתִי כִּי אָמַרְתִּי פֶּן תִּגְזֹל אֶת בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי
[עריכה]יעקב זכר מה סבו ואביו עשו כדי להציל את נפשם ונפש נשותיהם:
- אברהם ירד למצרים ופחד שיקחו את אשתו ויהרגו אותו, ככתוב: "וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים ... וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ" (ביאור:בראשית יב יב).
- אברהם עבר לגרר ופחד שיקחו את אשתו: "וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי" (ביאור:בראשית כ יא).
- יצחק עבר לגרר, ופחד שיקחו את אשתו: "כִּי יָרֵא, לֵאמֹר אִשְׁתִּי, פֶּן יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל רִבְקָה" (ביאור:בראשית כו ז).
מכל זה נראה שיעקב חשב שאין יראת אלוהים בבית לבן והם לא יכבדו את החוק וההסכם שלו עם לבן כפי שכבר קרה מספר פעמים בעבר, ולבן או בניו ירמו אותו ויגזלו את נשותיו, ילדיו ורכושו.